Das ist mehrdeutig: Er hat das Wissen keines Kollegen überschritten
.ךכ :י
14
(war kein Besserwisser); er hat das Wissen nicht übergangen (hat im-לא ולצא ןוממ ךל שיו הבוט ךל השעש בוט בהוא ךל שי םא ךכיפל :י
15
mer ordentlich zitiert und keine Lehre dort ungesagt gelassen, wo sie יוה .הנכסה תעשב ךליצהל לודג וחכ המכ עדוי התא ןיאש יפל ומע בירת
am Platze gewesen wäre).
4
םירחאב קבדיל ונחינת לא םיבוהז האממ רתוי הושש יפל ותבהאב ריהז
Siehe Seite 2, die Charakterisierung von R. Sera, R. Papa und Ben Sira. – Das Eingeschobene bezieht sich auf die redliche Lebenswei-ליבשב ודגב םדא רוכמי ךכל .הליחתבכ וב ןימאת לא ךלצא הריזחתשכ
se eines Gelehrten. In der Erzählung geht es aber tatsächlich um die אוהה .אתרקב ירנד ףלאמ אתעקבב אמיחר בט אריס ןב רמא ןכש .ובהוא
Empfehlung, mit redlichen Partnern Geschäfte zu machen.
.לודג רישע היהש
254
255
Alphabet des Ben Sira
אריס ןבד אתיב אפלא
Es war einmal ein reicher Mann, der hatte [zehn] Söh-םינב 2<הרשע> ול ויהש 1דחא רישעב השעמ
ne.1
האמ םהמ דחאו דחא לכל ןתנ ותריטפ תעשב 3<...> In der Stunde seines Todes gab er jedem einzelnen von 4םיבוהז
ihnen hundert Golddenare,2 außer seinem zehnten Sohn, 5
für den nur zwanzig Golddenare übrig blieben.
<...> ירישעה ונבמ ץוח
Was machte er [damit]?
םיבוהז םירשע ול חינהש>
Er veranstaltete sogleich ein Gastmahl und lud für den 6<השע המ
nächsten Tag alle guten Menschen aus der Stadt ein. Und sie kamen zu dem Gastmahl des jungen Mannes.
םיבוט םישנא לכ רחמל םנמיזו הדועס השע> דימ
ריעהמ
Nachdem sie gegessen und getrunken hatten, stand ein רענה תדועסל ואב
Greis, der unter ihnen war, auf und sagte zu seinem Gefährten: „Wir haben die Pflicht voranzugehen, um dem רמאו דמע םהיניב דחא ןקז היה ותשו ולכאש רחאו
jungen Manne Ehre zu erweisen, [der uns darin] zuvor-וריבחל
gekommen ist. Wenn es der Beschluss Gottes und euer םדק אוהו רענל דובכ וב תושעלו םידקהל ןיבייח ונא
Wille ist, wird nicht verloren sein, was er getan hat. Wir השעש המ דבאי אל םכנוצרו םוקמה רזוג םא
werden nicht von hier hinausgehen, bis dass wir zu un-וניתבל רגשנש דע ןאכמ אצנ אל
seren Häusern [eine Nachricht] gesandt haben, dass jeder einzelne von uns eine trächtige Kuh bringen lässt und wir הנתמל ול הנתנו הרה הרפ דחא לכל איבנו
sie ihm zum Geschenk machen.“
הנתמב ול םונתנו םואיבהו וחלש דימ
Sogleich schickten sie aus und ließen sich [die Kühe]
לודג לגע ול הדלי ןקז לש ותרפו םילגע האמ ול ודליו
