sündigt und viele zur Sünde verleitet hast, willst du [nun]
ךיריבח ולכאש המ 6<לוכא> ןושארה םדא ול רמא
auch mich noch zum Essen veranlassen?“ Sogleich hielt םיברה תא איטחמו אטוח התאש ךל ייד אל ול רמא
er sich von jener Übertretung zurück und kostete nicht von jenem Baum.
ינליכאהל הצרת 7אלא
ץע ותואמ םעט אלו 8ןוע ותואמ ענמנ דימ
Da erscholl eine Himmelsstimme und sprach zu ihnen:
„Der erste Mensch, dem ich dieses Gebot geboten habe, 10םהל הרמאו לוק תב 9האצי דימ
hat es übertreten; und der Phönix, dem ich [es] weder ge-הילע רבע הוצמ התוא ויתיויצש ןושארה םדא
boten noch befohlen habe, und der mir auch nicht in den יבל לע התלע אלו יתרבד אלו יתיויצ אלש םחלמו
Sinn gekommen ist, der hat dieses Gebot erfüllt.“
וז הוצמ המייק 11אוה
Daher lasse ich [aus ihm] ein Zeichen für die [nachfolgenden] Generationen erstehen.
תורודל אמגוד 12<הנממ> דימעמ ינא ךכיפלו
.הילוכו :י
1
.רסח :י
2
.םעטהו :ב
3
.רסח :י
4
.היהש ותוא ןיאור ויהש המ :י
5
.ךכ :י
6
.הצור התאש :י
7
.ץע :י
8
1
.התציי :י
9
Vgl. bKet 77b. S. Liebermann, Yemenite Midrashim, 35–42. I. Lévi,
.
Conte du Diable dupe dans la folklore Juif. REJ 85 (1928), 137–163.
ואר :י
10
2
Eine Variante der Geschichte