3<םודסמ טלמנו הכז
Es war einmal ein Mann,2 der seinen Sohn lehrte: Wirf dein Salz ins Meer.3
אמיב ךחלמ קורז ונב תא דמלש> דחא םדאב 4השעמו
Als er gestorben war, erinnerte er sich an das Gebot sei-םיב חלמ קרוז היהו ויבא לש ותאווצ רכז תמשכו
nes Vaters und pflegte Salz ins Meer zu werfen, bis dass ול רמאו וקיחב בוטל רוכז והילא ול ןמדזנש דע
ihm Elia, sein Angedenken zum Guten, in seinem Gewis-
(א אי תלהק) םימה ינפ לע ךמחל חלש
sen4 erschien und zu ihm sagte:
Wirf dein Brot auf das Wasser. (Koh 11,1) חלמל המוד םחלהו
Und das „Brot“ gleicht dem „Salz“, denn kein Brot םייקמ םלועה ןיאו חלמ אלב םייקתמ םחלה ןיאו
könnte ohne Salz sein, und die Welt könnte nicht םחל אלב
ohne Brot sein.5
5<רהנל ותפמ קורזל ליחתה
Da fing er an, von seinen Brotkrumen in den Fluss zu תפה תא לכוא היהש> גד 6ול ןימדזנו
werfen. Und ein Fisch pflegte ihm zu erscheinen, der die לודג 7<גד ותוא השענו
Brotkrumen fraß, so dass jener Fisch davon [außerordentlich] groß wurde.
ןכש .התימ רחא ךתויחהלו הניכש ךילע תורשהל התא יואר יכ םדא :י
1
םדא ינבל ונחלוש סרופ היהש יפל ז"ע דבועו ןקז היהש הכימב וניצמ
היה תמ רבכש םירצממ לארשי ואצישכ אוה ךורב שודקה והייחהו הכז
1
ובישוה רשא איבנה לא 'יי רבד יהיו 'נש האובנל הכז םגו .השמ והייחהו
Lot übte in Sodom Gastfreundschaft und gab Toten das letzte Geleit.
.הכימ הז איבנה לא .(כ:גי א"למ)
Vgl. PRE 25 (BK 139–140).
2
.
Wörtlich: Und es gibt die Geschichte von einem Manne.
ךכ :י
2
3
Siehe M.J. bin Gorion, Der Born Judas, Wiesbaden 1959, 426–428; םהרבא תוכזב ףאו .םודסמ טלמנו הכז יאנסכא לעב היהש ליבשב :י
3
A.S. Rappaport, The Folklore of the Jews, London 1937, 144–147.
.םלוע יאב לכל הייול הייתש הליכא והזו ל"שא עטנש
– Siehe auch A.M. Tendlau, Das Buch der Sagen und Legenden jü-
.השעמ דועו :ב
4
discher Vorzeit, Stuttgart 1842, Nr. 9. E. Cosquin, Contes populaires תא אתשיביבו אמיב ךחלמ קורז םוי לכב ודמלמ היהו ןב ול היהש :י
5
