אתלכ
MACH GEHT.2
םוקמה תריזגב 4אלא רבד םדא רמאי לא םלועל
Stets sage ein Mensch nichts anderes als: „So Gott יתסוראל קקזא רחמל יוא רמא רורא דחא>
will3“.
Einer
5<
fluchte. Er sagte: „Wehe, morgen werde ich mich םוקמה רזוג םא רומא ול ורמא
mit meiner Verlobte verbinden.“
רחמל קקזא המע ואל םאו 7רזוג םא> 6<םהל> רמא
Man sagte zu ihm: „Sage, „So Gott es will“.“
דימו הילע אובל הצרו הטמל ולע הפוחב המע בשיו
Er sagte [zu ihnen]: „Ob er es will oder nicht, werde ich 8<םהינש ותמ
mich morgen mit ihr verbinden.“
9<הברה רישע היהש דחאב השעמ בושו>
Und er setzte sich mit ihr ins Hochzeitszimmer. Sie gingen zu Bett, und er wollte zu ihr kommen wollte, und שורחל םירווש ול ויה אלו תועקרק ול ויהו
sogleich starben beide.
11<םירווש תונקל> ךלהו 10סיכה לטנ
ךלוה התא ןכיהל ול רמאו 12איבנה והילא ועגפ
Und weiter: Es begab sich, dass jemand, der überaus 13<
reich war und dem viel Erdland gehörte,4 der aber keine םירווש תונקל> ול רמא
Ochsen hatte um zu pflügen, [seine] Tasche nahm und ging, um Ochsen zu kaufen. Elia, der Propheten, traf ihn und sagte zu ihm:
„Wohin gehst du?“
Er sagte zu ihm: „Ochsen kaufen.“
.ךתקדצב :י .רסח :י
1
.אדגנ :י
2
.הל יטמ יאמ העדי אל אנונגל אקלסד התלכ :י
3
1
.םא יכ :י
4
Vgl. bSchab 156b; bNed 41a. Vgl. E. Yassif, The Tales of Ben Sira, 153–155. M. Gaster, Frosch und Skorpion. MGWJ 29 (1880), 549–
רומא ויריבח ול ורמא אנונגב יתשא םע קקזאו ךלא רחמל רמאש אוהה :י
5
553. W. Bacher, Aggadah der Amoräer, 42, Anm. 52.
.םוקמה רוזגי םא
2
Vgl. M.J. bin Gorion, Der Born Judas, 285. L. Dukes, Rabbinische
